חב' העובדים השיתופית הכללית בא"י בע"מ נ' מועצה מקומית יבנאל ואח'

פסק דין

ההליך שלפניי

לפניי תביעה לסילוק ידה של נתבעת 1 (להלן : "המועצה ") מן המקרקעין הידועים כחלקות 32, 39 ו-40 בגוש 17357 בישוב יבניאל (להלן: "החלקות הנ"ל"), וכן להחזיר את החזקה בהם לידיה. כמו כן, התובעת (להלן: "חב' העובדים" או "התובעת") מבקשת כי ישולמו לה דמי שימוש ראויים בגין השימוש במקרקעין, פיצויים בגין הפרת החוזה וכן עבור הפגיעה בזכויותיה במקרקעין.

רקע ועובדות

על פי הנטען בכתב התביעה , חב' העובדים הינה בעלת זכויות חכירה בחלקות הנ"ל זאת מכוח הסכם חכירה שנחתם ביום 19.05.85 בין התובעת לנתבע 2, (להלן: "המנהל"). לפי הנטען, תקופת החכירה הראשונה הינה בת 49 שנים החל מיום 1.4.1964 ועד ליום 31.03.2013.

לטענת התובעת, המועצה עושה שימוש במקרקעין ללא הרשאה ובלא תשלום תמורה. פניותיה של התובעת למועצה בעניין סילוק ידה לא נענו. נטען, כי מאוחר יותר, נודע לתובעת אודות הסכם פיתוח שנחתם בין המועצה למנהל ביום 8.3.1995 שעניינו חלקות 32 ו- 39 בגוש 17357. בנוסף, טענה התובעת, כי המועצה פלשה לחלקה 40 וזאת בהעדר הסכם עם המנהל, דבר שמהווה השגת גבול.

התובעת פנתה למנהל בדרישה לביטול ההסכם המאוחר עם המועצה או לחילופין לפצות את התובעת בגין פגיעה בזכויותיה במקרקעין, אך לא נענתה.

הנתבעים הגישו כתב הגנה בפני התביעה. המועצה טענה כי חוזה הפיתוח עם המנהל מאשר כי למועצה יש זכות לבנות על המקרקעין הידועים כגוש 17357 חלקות 32 ו- 39 אולם ספורט.

באשר לחלקה 40, טענה המועצה כי היא עושה שימוש במקרקעין בהתאם להרשאה מההסתדרות הכללית של העובדים בא"י וזאת החל מסוף שנת 1985. באשר לזיקה בין התובעת להסתדרות העובדים טענה המועצה כי, התובעת הינה רשות עליונה שמטפלת במפעלים משקיים בתחום החקלאות, התעשייה השירותים וההתיישבות של ההסתדרות וכי ההסתדרות הינה הגוף העליון אשר מוסמך לאשר למועצה להקים מגרש טניס על המקרקעין.

משכך, לטענת המועצה דין התביעה להידחות על כל מרכביה.

המנהל אינו חולק על כך כי ביום 19.5.85 נחתם הסכם חכירה בינו לבין התובעת בגין שלושת החלקות כנ"ל. לטענתו החלקות נמסרו לידי התובעת בתנאי כי המסירה הינה למטרות ציבור לשם הקמת מגרש כדור רגל.

נטען על ידי המנהל כי, התובעת לא עמדה בהתחייבותה בהסכם הפיתוח ולא הקימה במקרקעין מגרש כדורגל. כמו כן התובעת העבירה את זכויותיה בנכס למועצה בלא שקיבלה אישור על כך מאת המנהל.

ביום 8.2.2009 וביום 16.10.2011 נשמעו עדי הצדדים, כאשר מטעם התובעת העיד מר רמי גבאי – יו"ר מרחב כנרת של הסתדרות העובדים הכללית החדשה, מר אמג'ד אבו פול – עובד בחב' נכסי ההסתדרות נדל"ן בע"מ. מטעם הנתבעים העידו מר רוני כהן, מר קוסטיציקי אביק – ששימש כראש המועצה המקומית יבניאל במועדים הרלוונטיים לתביעה, גב' כרמלית נערי – מנהלת מחלקת עסקאות במחוז הצפוני במנהל. כמו כן, נחקר המומחה מטעם בית המשפט שאול גפני.

טענות הצדדים במסגרת הסיכומים

טענות התובעת

חוזה החכירה בין התובעת למנהל מעולם לא בוטל, יתרה מכן זכויות החכירה אף הוארכו עד ליום 23.12.2027, בהתאם לאישור הזכויות שניתן מטעם המנהל.

בין התובעת למנהל נחתם חוזה פיתוח עוד ביום 24.12.1975 באשר לשלושת החלקות, על מנת להקים עליהן "מבנים ומתקנים" למטרת "מגרש כדורגל". לפי ההסכם ככל והתובעת תמלא אחרי תנאי הסכם הפיתוח המנהל יחכיר לה את החלקות. משכך ביום 19.5.1985 נחתם חוזה חכירה בין המנהל לתובעת אשר מתייחס לשלושת החלקות.

התובעת המשיכה לשלם למנהל דמי חכירה בגין החלקות בהתאם לדרישתו.

לאחר שנודע לתובעת אודות הסכם הפיתוח עם המועצה בהתייחס לחלקות 32 ו- 39, היא פנתה למנהל במהלך החודשים אוגוסט – דצמבר 1995, עוד בטרם בניית אולמות הספורט, אולם פניותיה לא נענו.

המועצה ידעה אודות הסכם החכירה לדורות, תימוכין לכך, מכתבו של ראש המועצה דאז ,מר אביק קוסטיצקי לח"כ שמואל אביטל, מיום 31.12.1995. במכתב מבקש ראש המועצה כי יפעל על מנת שחב' העובדים תוותר על החלקות 32 ו- 39, שכן יתאפשר למועצה להקים את אולם הספורט. התובעת מוסיפה כי היא מעולם לא וויתרה על זכויותיה בחלקות וכי מכתבו של ראש המועצה לא זכה למענה.